לא :) לטיפול אנחנו הולכים כדי להתמקד בלהבין את העבר שלנו ובלעבד רגשות. טיפול עוסק בריפוי הפצעים שלנו. אימון לעומת זאת מתמקד במה שנרצה להשיג עכשיו ושואל בעיקר: איפה אני היום? לאן אני רוצה להגיע?אגב, זו הסיבה שטיפול פסיכולוגי לא מוגבל בזמן ובכמות מפגשים (לכל אחד הקצב שלו). באימון לעומת זאת נרצה להיות ממוקדים ותמיד תהיה מטרה לכל מפגש.אגב, חשוב לחדד שלמרות ההבדלים זה לא אומר שאין מקום לרגש או לעבר באימון. להפך: בגלל שהתהליך תמיד נע קדימה והמטרה היא להבין מה תוקע אותנו, שאלות שיעלו לעיתים קרובות בנוגע לעבר הן: מה למדתי מזה? איך זה יכול לקדם אותי? איך אני רוצה לפעול מעכשיו? בקיצור, טיפול מחפש להבין את העבר. אימון מחפש לפעול ולהתקדם. מה אתם מחפשים?כנראה שאני משוחדת, אבל אימון הוא תהליך אמיתי ומשמעותי. הוא עבד עבור אלפי אנשים שבחרו לעצמם שינוי, ואני רואה את זה שוב ושוב אצל מתאמנים שלי, וגם על עצמי.

אני אף פעם לא אחייב מישהו להיות בתהליך שהוא לא מעוניין בו. זה לא יהיה אפקטיבי. אם תרצו להפסיק את התהליך, זכותכם. יחד עם זאת חשוב להבין: תהליך כזה דורש מחויבות ומוכנות פנימית. אם אתם מרגישים עוד לא בשלים, אולי זה לא הזמן הנכון בשבילכם.

האמת… אני לא הולכת להבטיח לכם תוצאות קסם. זה יהיה לא ממש מקצועי מצידי. שינוי קורה רק כשאתם באמת נכנסים לתהליך. מה שאני כן יכולה להבטיח הוא שבכל מפגש אני שם. במלוא הקשב ועם אמפתיה, סקרנות, שאלות שיעזרו לכם להתקדם ומרחב פתוח שבו אפשר להיות בדיוק מי שאתם.

בכל תהליך כל מתאמן ומתאמנת יוצאים עם תכנית פעולה אישית וחזון לעתיד ועם חיבור מחודש למה שכבר יש. בנוסף הרבה מתאמנים מספרים על בהירות גבוהה יותר, על חיבור לעצמם ועל תובנות חדשות ושינויים בחיי היומיום שלהם. זה כמובן דבר אישי שמשתנה מאדם לאדם ותלוי גם ברמת המחויבות שלכם לתהליך :)

לפעמים המטרה הראשונה של האימון היא לגלות את המטרה עצמה.
אז אם יש בכם סקרנות, דחף, צורך בשינוי, זה לגמרי מספיק כדי להתחיל.

כלום, שום דבר מיוחד. רק הדבר הכי טעים בעולם.